התאונה אירעה ב-2009 בסניף הרשת במרכז חורב בחיפה. התובעת, שעבדה כעוזרת רוקח, נפגעה בידה כשניסתה להרים ארגז במחסן. השופטת קיבלה את תביעתה וביקרה את סופרפארם על שלא טרחה לנהל תיעוד מסודר של מקרים מסוג זה.
מאז התאונה התובעת לא שבה לעבודה בסניף. ביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, וקבע כי התובעת סובלת מנכות נוירולוגית קבועה בשיעור של 20%.
בשנת 2014 התובעת הגישה בבימ"ש השלום בחיפה תביעה לפיצויים נגד שתי חברות – בעלת הקניון ורשת סופרפארם.
לתאונה לא היו עדים. התובעת סיפרה כי לאחר שהתבקשה להביא ציוד ממחסן הנמצא בקומה השנייה של המרכז המסחרי, היא הרימה קרטון כבד של סחורה ונפגעה בכתף.
"הרגשתי את כתף ימין שזה היד הדומיננטית שלי, כאילו נתלשת החוצה, הצוואר נמתח לי, חשתי כאב מאוד מאוד חזק, כמעט ולא יכולתי לנשום", סיפרה בביהמ"ש.
הנתבעות העידו רוקחת שעבדה עם התובעת באותו היום, וסתרה את גרסת התובעת כשציינה כי אין ולא היו יומנים המתעדים אירוע חריג במשמרת.
הרוקחת אף טענה שאינה זוכרת אם הייתה בסניף ביום התאונה וכי לא בדקה זאת כלל. לדבריה, נודע לה על התאונה רק לאחר מכן עקב תלונות של התובעת.
עקבית לאורך הדרך
השופטת איילת הוך-טל הסבירה שגרסת הרוקחת מבוססת על זכרונה האישי בלבד, וזקפה לחובתה של סופרפארם את העובדה שלא נוהלו יומני עבודה או כל רישום המתעד התרחשות חריגה בסניף.
בעיקרו של דבר, השופטת קיבלה את גרסת התובעת להתרחשות התאונה, וציינה כי המסמכים מאמתים אותה לאורך כל הדרך, החל מהדיווח הראשוני למעסיק, דרך הפנייה לטיפול רפואי ראשוני ובמשך כל הטיפול שקיבלה לאחר מכן.
"לעומת זאת", הוסיפה השופטת, "הנתבעות לא טרחו לנהל רישום כלשהו ולתעד מקרים מסוג זה, לא נערכה כל בדיקה של הנסיבות גם לאחר שהוגשה התביעה, לא הובאו עדים רלבנטיים דוגמת מנהלת החשבונות. כך שכל הראיות הקיימות מזמן אמת הינן הטפסים שמולאו מטעם המעסיק או נשענים על גרסת התובעת עצמה. התנהלות זו של הנתבעות מהווה חיזוק, על דרך השלילה, לגרסת התובעת".
מבחינה משפטית, השופטת הבהירה כי הנתבעות נושאות באחריות כיוון שלא הדריכו את התובעת כיצד לעבוד עם משקלים.
עם זאת, השופטת ייחסה לתובעת 30% מן האשמה לתאונה – אחוז גבוה יחסית כשמדובר בתאונות עבודה, שבהן הנטייה היא שלא להטיל אשם גבוה על הנפגע – וזאת בנימוק שהרמת ארגזים היא פעולה שאדם מבצע מדי יום ביומו.
לאחר שניתחה את הנזקים השונים שנגרמו לתובעת, השופטת העמידה אותם על סך 350,500 שקל, בין היתר עבור הפסדי השתכרות ונזק לא ממוני.
בניכוי אשמת התובעת ותשלומי המוסד לביטוח לאומי, השופטת הורתה לנתבעות לשלם לתובעת פיצוי בסך 49,850 שקל, בתוספת אגרת משפט, הוצאות משפט בסך 4,000 שקל ושכ"ט עו"ד בסך 11,700 שקל.
עו"ד יעקב מושקט
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין